הביטחון האישי קורס, חייבים מודל חדש

ישראל מ-‭1948‬ ועד ימינו היא מדינה שהשקיעה את מאמציה בביטחון הגבולות אל מול מדינות האויב. הושקעו אין-ספור מאמצים לפיתוח טכנולוגיות ויכולות ששימרו בכל זמן נתון את העליונות הצבאית וההגנתית של מדינת ישראל אל מול האיומים שקמים עליה השכם וערב.

במקביל לכך, התפתחה תפיסת עולם ברורה, שאת המבצעים הצבאיים הכוחות הסדירים יוכלו להכיל לטווח זמן קצר, אבל את המלחמה ינצחו אנשי המילואים. לא סתם יחס המילואים ואנשי הסדיר הוא במכפלות של איש סדיר אחד על כל ארבעה מילואימניקים. המילואימניקים הם האוכלוסייה האכפתניקית ביותר וגם המשפיעה ביותר במצב קיצון, כפי שההיסטוריה מלמדת.

אבל אם המדינה ידעה לפתח תשתיות מובילות בהגנת הגבולות שלה, איך נסביר את הכישלון בכל מה שקשור בביטחון הפנים?

מצב האלימות כמעט בכל מרחבי החיים שלנו הפך למטרד קיומי. שגרת החיים היא שאלפי עסקים נדרשים לשלם פרוטקשן לעבריינים; רציחות יום יומיות בחברה הערבית ורצח נשים; בנייה בלתי חוקית בהיקפים של מאות אלפי מבנים; כמות בלתי נתפסת של נשק לא חוקי; השתלטות פיראטית על מאות אלפי דונמים; טרור וגניבות חקלאיות בכמויות אדירות, ובפועל אזורים רבים שבהם כמעט שאין נוכחות משטרתית או אכיפה כלשהי, בדגש על הנגב.

האבסורד הביטחוני הוא שבזמן שצה"ל מוביל מבצע מסובך אי שם, הוא מאבד שליטה בעוד כמה מאות דונמים בשטחי האש שלו ונגנבים ממנו נשקים ותחמושת שיכולים לתספק חטיבות שלמות.

המצב הזה בלתי נתפס ומוביל אותנו לאסון. צריך להבין שכרגע, אתגרי ביטחון הפנים הם בעדיפות לאומית לעשר שנים קדימה לפחות.

אנחנו נדרשים להגדיל דרמטית את היקף השוטרים שעובדים בשחיקה מטורפת עם מחסור אדיר בכח אדם. מכיוון שאין לזה היתכנות כלכלית, בטח בתקופת הקורונה, צריך להקים מערך מתנדבים/מילואים מגיל 38 ועד גיל 70, שיגיע ל-12 עד 18 ימי פעילות בשנה, בדומה למודל הצבאי, כדי לשלש את מספר השוטרים הקיימים ואת רמת הנוכחות ותגבור פעילות האכיפה.

יש לייצר נוכחות בכל חלקי המדינה ובכל שעות היממה. יש לאפשר החזרה מרצון של נשקים לא חוקיים למשטרה, ואם ייתפס אדם עם נשק בלתי חוקי הוא ייכנס למאסר באופן מיידי.

בתי המשפט צריכים לעבור רוויזיה משל עצמם, ולהבין אחת ולתמיד ש"המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים". צריך לוודא שפושע ייענש בהתאמה ולא ישוחרר הביתה בתוך 24‬ שעות במקרה הטוב.

אונס הילדה בת העשר בנגב על ידי חוליית גנבים בדואים, ועשרות צעירים שמקיימים מפגן צבאי עם M-16 ביישוב תל שבע, צריכים לטלטל את אמות הסיפים שלנו. זו עדות לתעוזה הרבה ולגרוע מכל שעוד לפנינו.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל ארגון "השומר החדש"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו